מעמד חוקתי על חוקי

לידיעתכם, מאמר זה הנו מאמר מקורי אשר נכתב באופן אישי ע"י שמשון גולדנברג בעצמו.

להבדיל מהרבה אחרים, אנו לא מעתיקים מאמרים ולא משלמים לכותבי מאמרים חיצוניים !

מאת: גולדנברג שמשון                                

 052-2538420  – חקירות

אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, קבע שיש זכויות חוקתיות שניתן להן מעמד חוקתי על-חוקי.

התפישה המשפטית של אהרון ברק יסודה ברעיון שהחוק הוא גורם מכריע המקיף את כלל ענייניו של האדם, ואף פעילות אנושית אינה חסינה בפניו באופן תיאורטי. "מלוא כל הארץ משפט", זהו חזונו המוצהר של אהרון ברק, ולפיו כל מה שאין החוק אוסר, הוא מתיר; בכל מקרה, יש לחוק מה לומר בכל עניין ועניין. תפישה זו מופיעה שוב ושוב, בצורות שונות, ברוב כתביו של אהרון ברק ובפסיקותיו הנוגעות לתפקידו של בית המשפט בחברה. דוגמה לכך הם דבריו במאמר משנת 1992:
"בעיני, מלוא כל הארץ משפט. כל התנהגות אנושית היא נשוא לנורמה משפטית. גם כאשר סוג פעילות מסוים – כגון יחסי חברות או מחשבות סובייקטיביות – נשלט על-ידי האוטונומיה של הרצון הפרטי, אוטונומיה זו קיימת, משום שהיא מוכרת על-ידי המשפט… בכל מקום שיש בו בני-אדם חיים, שם יש משפט. אין תחומי חיים שהנם מחוץ למשפט"
כאשר הסמיכו חוקי היסוד משנת 1992 את בית המשפט לבקר חוקים קיימים הכריז מיד הנשיא אהרון ברק על "מהפכה חוקתית", תוך שהוא מקפיד ליישר כל מהמורה ולכסות על הפגמים, כדי להאציל על בית המשפט העליון אותו כוח המסור בידי בתי המשפט המקבילים בארצות-הברית ובקנדה, למרות העובדה שבניגוד לאותן מדינות, לישראל אין חוקה. במניפסט משנת 1992 שכותרתו "המהפכה החוקתית" העלה אהרון ברק על נס את הנשק האולטימטיבי שמערכת המשפט הישראלית זכתה בו: "אם עד כה ניתן לשופטים 'נשק קונבנציונלי' לטיפול בחקיקה בדרך הפרשנות וליצירת משפט מקובל ישראלי, הרי עתה ניתן לשופטים 'נשק לא קונבנציונלי', המאפשר ביטולו של דבר חקיקה שאינו מקיים את דרישות חוקי היסוד".

בפסק דין מנחה משנת 1995 בעניין בנק המזרחי, תרגמו אהרון ברק ועמיתיו את ההשלכות המהפכניות של הנאמר במאמר לשפת ההכרעה המשפטית. הפיסקה הפותחת את חוות הדעת של אהרון ברק סיכמה את ההיררכיה הנורמטיבית החדשה:
"עם חקיקתם של חוקי היסוד החדשים חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. הן הפכו לזכויות חוקתיות. ניתן להן מעמד חוקתי על-חוקי. חוק "רגיל" של הכנסת אינו יכול לשנותן. חקיקה רגילה אינה יכולה לפגוע בזכות אדם מוגנת אלא אם כן מתקיימות הדרישות הקבועות בחוקי היסוד. אי-קיום הדרישות החוקתיות הופך את החוק הרגיל לחוק לא חוקתי. זהו חוק שנפל בו פגם חוקתי. בית המשפט עשוי להכריז על בטלותו"