לשון הרע | הוצאת דיבה | פרסום פוגע | אמירת דברים רעים

לידיעתכם, מאמר זה הנו מאמר מקורי אשר נכתב באופן אישי ע"י שמשון גולדנברג בעצמו.

להבדיל מהרבה אחרים, אנו לא מעתיקים מאמרים ולא משלמים לכותבי מאמרים חיצוניים !

מאת: גולדנברג שמשון                                 

 052-2538420  – חקירות

כבר בתנ"ך אנו נתקלים במושגים אלו ובהבחנות שונות:
בספר בראשית, לז 2 נאמר על יוסף " ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם"
ובספר במדבר, יג 32 נאמר על המרגלים "ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל, לאמור…"
במשפטים אלו ניתן להבחין בהבדלים בין הבאת דיבה לבין הוצאת דיבה. הרמב"ן מפרש הבדלים אלו ומבאר כי הבאת דיבה היא אמירת דברי שקר שהאומר ממציא ובודה מליבו והוצאת דיבה היא אמירת דברים רעים אבל שיש בהם אמת.

מהו לשון הרע (קישור לחוק איסור לשון הרע)
לשון הרע הידוע גם כהוצאת דיבה. על פי לשון החוק, הוא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם יחיד או תאגיד בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו. לפגוע באדם במשרתו ו/או בעסקו ו/או במקצועו ו/או במשלח ידו. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו ו/או נטיותיו המיניות.
השמצה, בין שבכינוי גנאי ובין שבכתיבה ו/או אמירה ו/או כל פרסום אחר של דבר שקר (שניתן להוכיח שאין זו האמת)

מהו פרסום פוגע
פרסום היכול להיעשות בעל פה, בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל ובכל דרך אחרת. עם התפתחות הטכנולוגיה, המחשב, האינטרנט והתקשורת האלחוטית, הוצאת דיבה יכולה להופיע גם בצורה אלקטרונית וממוחשבת. בעבר פרסומי לשון הרע היו בעיקר באמצעי התקשורת המקובלים: שידורי טלביזיה, שידורי רדיו, ועיתונות, וכיום עם ההתפתחות הטכנולוגית בכלל והאינטרנט בפרט, כל ביטוי על שלל צורותיו ובמדיות השונות, חשוף לתביעה מצד הגורם שנפגע.
הדבר נכון גם לגבי טוקבקים בפורמים השונים וברחבי הרשת.
בעניין זה רואים כפרסום רע אם הפרסום היה מיועד לאדם אחר זולת ה'נפגע' והגיע לאותו אדם ו/או לאדם אחר. ואם הדבר היה בכתב והכתה היה עשוי להגיע לאחרים זולת ה'נפגע'.
דין פרסום פוגע שפורסם על אדם לאחר פטירתו כדין פרסום פוגע על אדם חי למעט שאין בה עילה לתובענה אזרחית או קובלנה.

ענישה
עבירת פרסום פוגע דינה מאסר עד שנה אחת.
פרסום פוגע היא עוולה אזרחית ועל פי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944
וניתן לתבוע, ללא הוכחת נזק, עד 100000 ש"ח.

מתי פרסומים מותרים ולא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי:

1. פרסום המוגן לפי סעיף 28 או שהותר לפי סעיף 28 לחוק – יסוד: הכנסת או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.
2. פרסום בישיבת הממשלה.
3. פרסום על ידי הממשלה, או חבר ממשלה בתוקף תפקידו, או פרסום על פי הוראת הממשלה או הוראת חבר ממשלה בתוקף תפקידו.
4. פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו או פרסום כאמור מטעמו.
5. פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין – שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשהתוך כדי דיון כאמור.
6. פרסום על ידי חבר ועדת חקירה, כמשמעותה בסעיף 22 לחוק – יסוד: הכנסת או בפקודת ועדות חקירה, שנעשה תוך כדי דיון בפני הועדה, או בדין וחשבון שלה,  או פרסום על ידי אדם שענינו משמש נושא לחקירת הועדה, בא כוחו של אדם כזה או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור.
7. דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע כאמור בפסקאות (5) או (6)    בישיבה פומבית, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21.
8. דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של ארגון בין – לאומי שמדינת ישראל חברה בו, של ועידה בין – לאומית שאליה שלחה ממשלת ישראל נציג, של בית דין בין – לאומי, או של מוסד ממוסדותיה הנבחרים של ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
9. פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור.
10. העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק או ממסמך  אחר הפתוחים על פי חיקוק לעיון כל דורש.
11. פרסום נכון והוגן – מלא, חלקי או תמציתי – של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות האמורות בפסקאות (1,) (3,) (4,) (7,) (8,) (9) או (10,) ופרסום חוזר כאמור של מה שפורסם בישיבת הממשלה והממשלה התירה לפרסמו.

זכויות הנפגע מפרסום פוגע

1. הגשת תביעה אזרחית, בגובה של עד 100000 ש"ח ללא צורך בהוכחת הנזק שנגרם.
2. לתבוע סכום גבוה מ – 100000 ש"ח, אם ניתן להוכיח נזק אמיתי שנגרם בעקבות הפרסום.
3. להגיש נגד הפוגע תביעה פלילית, קובלנה, בדומה לתיק פלילי שמנהלת המדינה נגד עבריין פלילי.
4. לפעול בשתי החזיתות. כלומר, גם בהליך פלילי וגם בתביעה אזרחית, כאשר הדבר אינו סותר זה את זה.

מהמקורות
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך, כי אני ה' אלהיכם. (ויקרא כה, יז)
בהלכה היהודית 'אונאת דברים' הוא איסור לצער אדם בדיבור ולפגוע בו ובשמו.
הדין באונאת דברים מגיע בצמוד לדין באונאה הממוני וחז"ל הפליגו באיסור ופסקו כי "גדולה אונאת דברים מאונאת ממון".

ובתורה נאמר שהכאב הגדול ביותר בעולם הוא הבושה. "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". כלומר, התורה מקבילה את מי שמבייש את חברו וגורם לו להחוויר ממבוכה, לרוצח.

זכור: החיים והמוות ביד הלשון – מילים יכולות לפגוע יותר מכל כלי-נשק אחר !

באם הנך מרגיש כי נפגעת מפרסום לשון הרע כדאי לפנות למשרד חקירות על מנת לאסוף ממצאים ולגבש אותם בדו"ח חקירה שישמש אותך כראייה בהליך משפטי. משרדנו "שמשון ג שרותי חקירות" מכיר את התחום ורשם בו הצלחות.