לידיעתכם, מאמר זה הנו מאמר מקורי אשר נכתב באופן אישי ע"י שמשון גולדנברג בעצמו. להבדיל מהרבה אחרים, אנו לא מעתיקים מאמרים ולא משלמים לכותבי מאמרים חיצוניים ! מאת: גולדנברג שמשון ברור לכל כי זימון לחקירה במשטרה, לא כל שכן החקירה המשטרתית עצמה הינה הליך 'מלחיץ'. בין שהנחקר זומן כחשוד ובין שזומן כעד, בין שהנחקר אשם ובין שהוא חף מכל פשע, הרי שעצם הזימון למטה משטרה, הישיבה בחדר חקירות, והתשאול על ידי חוקרים מקצועיים הוא אירוע חריג שרב הנסתר בו על הגלוי. זאת ועוד, חוקרי המשטרה יעשו הכל, במסגרת החוק, על מנת לקדם את האינטרסים של החקירה עצמה וללא קשר לעניינו של הנחקר. בכלל זה יפעילו החוקרים מניפולציות רגשיות ואחרות, כמו גם אמצעים שונים ומגוונים בכדי לקדם את החקירה. הנחקר ימצא עצמו נאלץ להתמודד עם מציאות מלחיצה (לרוב באופן יזום ומכוון) ומבלי שיש בידיו את הכלים המתאימים להתמודדות. למרות זאת, חשוב לציין כי החקירה אמורה להתנהל במגבלות החוק ובכפוף לתקנות המשטרה. כל חריגה מהמגבלות עלולה להביא לפסילת החקירה ו/או ממצאיה ומכאן גם לאי השגת מטרות החקירה. מעבר לכך ניתן להעמיד לדין משמעתי שוטרים שפעלו בניגוד לחוקים ותקנות ואף להגיש נגדם תלונה במח"ש (מחלקה לחקירת שוטרים). לאחר סיום החקירה מוסרת המשטרה את המלצתה (להעמיד לדין או לסגור את התיק) לפרקליטות. תחילה כדאי לבאר מספר מונחים ומושגים בסיסיים: זימון לחקירה – הזימון נחלק לשני סוגים, זימון לחקירה רגיל או זימון לחקירה דחוף. חקירה משטרתית – הליך של בירור וקביעת עובדות. במסגרת זו גובים עדויות, אוספים ממצאים שונים היכולים לתמוך בהליך הסקת המסקנות ולגבות את איסוף הראיות. החקירה המשטרתית יכולה להתבצע באופן גלוי ובאופן סמוי, ולא פעם במקרים מיוחדים תוך שילוב של השניים. בהתאם חקירות משטרתיות ממבוצעות הן ע"י שוטרים לובשי מדים והן ע"י שוטרים מתחום הבילוש והמודיעין (שאינם לובשי מדים). חקירה פלילית – הליך המציין את אותה פעילות מקבילה לפענוח הפרשה, שעניינה איסוף ראיות קבילות, על פי דיני הראיות, בכדי שניתן יהיה להעמיד לדין את מבצעי העבירה ולהרשיעם. תחומי חקירה – בהתאם למגוון סוגי הפשיעה נהוג לחלק את החקירות המשטרה לתחומים שונים המתנהלים לא פעם על ידי אגפים שונים וייחודיים. המשטרה נוהגת להכשיר את החוקרים בתחומים ייחודיים, כגון עבירות צווארון לבן, פשיעה בינלאומית, סמים, עבירות רכוש, עבירות מין, זיוף כספים ופשע מאורגן, עבירות מחשב וכדומה. ממונה חקירה – בדרך כלל משתתפים בחקירה מספר שוטרים וחוקרים, יחד עם זאת לכל חקירה יש ממונה אחד האחראי על ריכוז וניהול הפעילויות בתיק החקירה. גורמי חוץ – במקרים מיוחדים בהן הנסיבות דורשות זאת פונה המשטרה למומחים חיצוניים, על מנת שאלו יסייעו בחקירות השונות. ממצאיהם של המומחים החיצוניים עשוי לעלות בעת החקירה ובזמן התשאול של הנחקרים. תשאול – אותו חלק בחקירה במסגרתו מקיימים חקירה 'פנים אל פנים' של נחקר בעל-פה. בהליך התשאול, המתשאל מנסה להוציא מהמתושאל מידע, גם אם המתושאל לא מתכוון למסור אותו. זכות השתיקה – זכות המוקנית על פי חוק לכל חשוד בביצוע עבירה פלילית והיא נגזרת מזכותו הטבעית של האדם לא להפליל (לפגוע) בעצמו. חשוד (ראה אזהרת חשוד) אינו חייב לשוחח עם שוטר ואינו חייב להשיב לשאלותיו. יחד עם זאת וכאמור זכות השתיקה חלה רק על חשוד ואינה חלה על עד אשר חייב על פי חוק להשיב לשאלות המשטרה. אזהרת חשוד – על פי החוק חלה חובה להזהיר חשוד לפני תשאולו, או גביית הודעתו, בדבר סכנת ההפללה העצמית, וכי אין הוא חייב להפליל עצמו. יתירה מכך, על החוקר חלה חובה לוודא כי החשוד הבין את האזהרה. לציין כי אזהרת החשוד היא זו אשר בפועל קובעת את מעמדו של הנחקר כחשוד. לא פעם יכול עד/נחקר, ובמהלך עדותו, למסור פרטים המצביעים על ביצוע עבירה פלילית ובכך להפוך לחשוד. מאחר וחלים חוקים שונים על חקירת עד ועל חקירת חשוד (כמו זכות השתיקה אך גם זכות לייעוץ משפטי) הרי שיש חשיבות מרובה בהגדרת מעמדו של הנחקר. סיום חקירה מחוסר ראיות – החוקרים הגיעו למסקנה שמיצו את הליכי החקירה ולא הצליחו לגבש חומר ראיות מספק עליו ניתן להתבסס לשם הגשת תביעה. לאחר שבארנו את המושגים השונים חשוב לציין כי המאמר מובא לטובת אלו שעומדים בפעם הראשונה לחקירה ו/או בפני זימון לחקירה. משרד שמשון ג שרותי חקירות מציע שרות הכנה לחקירה , על ידי חוקר פרטי – סימולציית חקירה. שרות זה בא להכין את הנחקר לסיטואציה ולהליך בפניו הוא עומד והוא מתבצע 'באווירה' מותאמת לחדר חקירות. הסימולציה מבוצעת כסימולציית חקירה ע"י חוקרים פרטיים וצוות המשרד, בעלי רקע מתאים, וכוללת חקירה, תשאול וגביית עדות. ההכנה לחקירה, אותה אנו מציעים שונה וייחודית ואינה דומה להכנה ע"י העו"ד. לשאלות, הבהרות והזמנת שרות סימולציית חקירה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו דרך דף צור קשר. |